ספארי צלילות - היום הרביעי

יום אחרון בספארי. הבטיחו השכמה מוקדמת, אבל למרות זאת בשש בבוקר אנחנו עדיין עגונים. קפה של בוקר והתארגנות בזמן ההפלגה לshark reef . כצפוי, אנחנו לא לבד, ומספר סירות יומיות משארם כבר בסביבה.

צלילה ראשונה: shark reef ו yolanda reef. הקפיצה למים עם מאזנים ריקים מהדק של הספינה בעת שהקפטן משתיק מנועים. אנחנו יורדים לכחול עמוק עמוק בצמוד לקיר יפיפיה ואנכי שלא רואים את תחתיתו. יורדים לעומק 25-30 מטר ונופלים על להקה גדולה של קרנפונים (unicornfish). הם לא מתרגשים יותר מדי ואנחנו שוחים לצידם מספר דקות.

ממשיכים לאורך הקיר היפיפה שמעוטר באלמוגים, אלמוגים רכים, והרבה דגי ריף. בכחול רואים גם הרבה - קרנפונים, גקפיש, מקרלים או טונות, ברקודה, ונפולאון גדול.

מגיעים למדף חולי בין שני הריפים. האזור שוקק אלמוגים. להקת קרנפונים נחה קרוב לקרקעית, ואנחנו מצתרפים למנוחה (וקצת מצלמים). אחד, תקיף יחסית, מעוטר בצלקת של הארי פוטר על גופו. 

גיא מצלם משהו מעבר לגוש אלמוגי אש. פעילות רבה וענני חול. אני מתקרב באטיות ורואה נצרן כחול גדול מרחיף חול, וסביבו פמליה של דגים שכנראה מכוונים לשאריות של מה שיטרוף.

עוברים מסביב לפיניקל ורואים את שאריות היולנדה מתחתינו. הרבה אסלות ואמבטיות. למען האמת חבל לראות מראה כזה באמצע ריף יפיפה. אני מוצא זוג תנינים ומנסה לצלם. ורוניק מוצאת זוג לוקוסים ענקים מתחבא מתחת לשארית ספינה, אחד אדום יפיפה והשני אפרפר.

אנחנו עולים לחניית בטיחות ומתרחקים מהריף. הספינה באה לכיוונינו וזודיאק פורס חבל שבעזרתו אנחנו מושכים את עצמנו לירכתי הספינה. צלילה יפיפיה ואנחנו עם טעם של עוד. למרות שאנחנו לא לבד מעל פני המים, פגשנו רק קבוצה אחת במים וגם זה די מרחוק.

צלילה שניה: Jackfish Alley שוב קופצים מירכתי הספינה. הפעם עם מאזנים מלאים ומתארגנים על פני השטח. אנחנו מעל לקיר יפיפה שממשיך כצוק מעל פני המים. הקבוצה של גיא מחכה בזמן שהקבוצה של יסאר יורדת. אני מתאמן בצילום מפוצל, אבל לא מגיע לתוצאות ראויות עד שגיא פוסק שהגיע הזמן להעמיק.

בעומק 5 מטר פתח של מערה בקיר. אנחנו נכנסים ומיד יוצאים משמאל. אני מתמהמה לצלם, אם כי המים די עכורים בחול של כל הקבוצה שלפני.

יוצא מהמערה ואנחנו צוללים לאורך קיר יפה, אם כי לא אנכי כמו הקיר בצלילה הקודמת. שוב רואים להקות דגים בכחול, ואפילו צב.

מגיעים לעוד מערה, יותר נקיק בסלע. משחקים מענינים של אור וצל.

ממשיכים לאורך הקיר. אנחנו על מדרגה בעומק 15מטר עם פיניקלס ואלמוגים בולטים ממנה. פוגשים טונות אחת כסופה ואחת צהובה, גיא מתרגש. בבדיקה בדביליוס בבית אני חושב שמדובר ב goldbody travely סוג של גק, אבל עדיין יפיפה.

בשלב מסוים וורוניק מצלצלת בעוז ובהתרגשות ומצביעה לכחול. אני מסתכל ואחרי חיפוש ארוך (יש הרבה דגים בסביבה) רואה צלילת של צב. אחרי הצלילה היא מספרת שראתה חמישה צבים במבנה. ואל זה נאמר לצל"ר.

אנחנו מסיימים את הצלילה בחניית בטיחות בכחול. להקה גדולה של גקים מלווה אותנו בעומק רדוד, ומצדיקה את שם האתר. אנחנו שוב מושכים בחבל להגיע לספינה.

לצלילה הבאה אנחנו מגיעים לראס אום סיד. המפרץ מתחת לעיר שארם. החוף מלא בתיירים משתזפים, והמים בשנורקליסיטים. אנחנו נקשרים לעוד שתי ספינות שעוגנות במפרץ, ונראה שפנינו לצלילה המונית. 

בסיום הצלילה הקודמת וורוניק מראה לי אדים בתוך המארז שלה. בבדיקה של המארז שלי אני רואה שמתקן התרעה נגד לחות מהבהב. לא מוצא יותר מדי מים, ויכול להיות שזה רק לחות מאויר הבוקר כשסגרתי את המארז. בכל מקרה, אני מחליט לוותר על המצלמה בצלילה האחרונה, גם בשביל הכיף שבצלילה וגם לא לסיים ספארי עם טעם רע של מצלמה טבועה.

צלילה שלישית: ראס אום סיד. הזודיאק לוקחת את שתי הקבוצות ביחד לכיוון הקיר. הראס הוא צוק שבולט לתוך המפרץ, ולכן האלמוגים על שיפוליו נהנים ממזון רב. 

מתגלגלים למים ומעמיקים. המים צלולים ויפים, קיר מרשים מכוסה גורגוניות ואלמוגים. חוץ מאיתנו, אין אף צולל במים. אנחנו שוחים לאיטנו לאורך הקיר לכיוון השפיץ הפונה לים הפתוח. להקות גדולות של דגים מבליחות מהכחול. מספר נפולאונים מסתובבים באזור השפיץ. 

מנסה לחוות את השלווה של המקום ולספוג את כל מה שמסביבי. אחרי 40 דק של תענוג מתחילים לעלות. שלושתינו מסרבים להפרד מהים, ועולים אחרונים לספינה.

על הסיפון מפרקים ציוד ושוטפים אותו ביסודיות. אחרי שתולים ליבוש, אנחנו נכנסים לאכול ארוחת צהריים. בנתיים הספינה נכנסה לנמל. אחרי ארבעה ימים של מיזוג טיבעי מהים אנחנו שוב לכודים בחום ללא בריזה. אחרי שאני אורז את חפצי בתאי, אני מזיע כולי ונסוג לסלון הממוזג חלקית.

הצוות פורק את הציוד, ואנחנו צועדים לאוטובוס. פרדה זריזה, ואנחנו בדרכנו. אני מנסה לישון בכדי לאגור כוחות לעלייה צפונה.

מעבר הגבול בטבאה שומם, ואנחנו עוברים את הצד המצרי בזריזות יחסית. ימית ושלומית רצות קדימה בתקווה להספיק את האוטובוס של שעה שמונה לתל אביב. האחרים עוברים בדיקות בטחון, ויוצאים אחד אחד. הגר מחכה לנו מחוץ למעבר. 

ורוניק נתקעה במעבר דרכונים, והגר מקפיצה אותי בנתיים לאסוף את המכונית ממגרש החנייה ליד מנטה. כשחוזרים לגבול, כולם יצאו. נפרדים בחום מכולם. אני אורז במכונית את אלון, דנה וגדי (שלוקחים טרמפ עד צומת אלמוג).

מתדלקים ונוסעים צפונה. כביש הערבה שומם. ארומה של אמצע הדרך סגורה (שעה 9:30 בערב?). קונים קפה בyellow וממשיכים ללא הרפתקאות נוספות (גדי נוהג אחרי ארומה, אלון אחראי מוזיקה, ואני מנמנם מאחור). בשעה אחת וחצי אני בבית.