ספארי צלילות - היום השלישי

מתעוררים עם הזריחה. מכין קפה, ואז נזכר שקשרנו את הדגל. מטפס לסיפון העליון לפרוש את הדגל המצרי לעת זריחה (רגע אירוני משהו).

היום החלטתי שמאסתי בהתעסקות עם העדשה הרחבה, ואני מחזיר אותה לחדרי. הצילומים משלב זה אינם רחבים, אבל השליטה שלי בצילום משתפרת.

צלילה ראשונה: טיסטלגרום. הפעם היעד הוא שיטוט במדורים הפנימיים. הקבוצה שלנו יורדת בזוגות. עם הקפיצה למים יש זרם שמושך מתחת לספינה. סמח מוסר לי את המצלמה, ואני מנסה לפדל בכדי להאחז בחבל הירידה. שכחתי לאבטח את המצלמה ואני רואה אותה שוקעת מתחתי לכיוון הטיסטלגרום. אני יורד במהירות אחריה ואוסף אותה קצת לפני שהיא מגיע לסיפון.

מאבטח, הפעם כמו שצריך, ומתקרב לחבל לחכות לאלון. אחרי חצי דקה אני מגלה אותו מאחורי. הוא ראה אותי יורד במהירות ורדף אחרי. אנחנו מתאזנים ויורדים לאזור המשאיות עם האופנועים. מסתובבים באזור הזה קצת, ואז עוברים אחורה לכיוון המחסנים שהופצצו. 

כמו פעמים קודמות. הגודל של הספינה מדהים כל פעם מחדש. אנחנו חוצים את אזור הפיצוץ, ומנסים לחדור לירכתיים ללא מציאות גדולות.

בשלב זה אלון מסמן שהוא על סף דקו (הוא על אויר ואני ניטרוקס), ואנו עולים  לגובה הגשר. 

הנפולאון המקומי חוצה מתחתנו אבל נמוך מדי בשביל צילום ראוי. אנחנו שוב עולים על החבל, לאט עם חניות ב15, 9, 6, ו3. אני משתמש ברצועה שקבלתי בזמנו מפליקס בכדי להחזיק את החבל מרחוק (סוג של רצועה כמו של כלב) ולהגרר בזרם מאחרי כל החברה האוחזים ישירות. בגדול לא רוצים לצאת מהמים.

אחרי ארוחת בוקר, גיא שואל ומחליט שהרוב מעדיפים להמשיך הלאה (?!?!) ולא להשאר לצלילה שלישית באתר (ואנחנו עדיין הסירה היחידה כאן). אנחנו מרימים עוגן ומפליגים דרום מזרחה.

צלילה שנייה: small crack. מעבר צר לתוך הלגונה הגדולה ממערב לראס מוחמד. הספינה עוגנת בלגונה, והזודיאק לוקח אותנו לים הפתוח. אנחנו צוללים לאורך הריף עד לפתח ואז פוגשים זרם ששואב אותנו לתוך הלגונה. הריף החיצוני נחמד, אבל אזור הפתח יפיפה, עם הרבה אלמוגים רכים, סלעים שוקקי חיים ואלמוגי אש.

אחרי ארוחת צהריים, אנחנו מפליגים שוב. הקפטן והמדריכים מחליטים שנעגון ב alternatives  לצלילה שלישית וללילה. שוב הפסקה ארוכה, ואנחנו מטרידים את יאסר שיתן למנוסים אפשרות לצלילה חמישית. הוא לא מאושר מהרעיון אבל אחרי שיחה עם הבעלים, הוא מתנה את זה בצלילה רדודה עד 50 דק.

צלילה שלישית: לגונה של ה alternatives. אלון, ורוניק, ואני מתארגנים לצלילה. לפתע כל יתר הקבוצה גם רוצה לצלול. אנחנו מחליטים לחתוך לפני שיהיה בלגן. יורדים לצלילה רגועה ואיטית לאורך הקיר הפנימי (צפון מזרחי?) של הלגונה). לא מרשים במיוחד אבל נחמד. אני מסיר מאזן לשנות את מיקום המיכל, ומשעשע את הבאדים. אחרי התיקון הטרים שלי משתפר פלאים ואני מפסיק לרדת אל הברכיים עם כל עצירה.

לקראת הפתח של הלגונה לים הפתוח יותר ויותר סלעים עם אלמוגים רכים והרבה חיים. בפתח עצמו זרם קל שלוקח אותנו חזרה לעבר הספינה. אנחנו מגיעים לסולם ב50דק במחשב בדיוק.

צלילה רביעית: alternatives  הזודיאק מוריד אותנו ליד הפיניקל המערבי (stingray station ) והתיכנון להסחף מזרחה לאורך שורת הפינקלס. אלון ואני בסוף הקבוצה וגיא סוגר. בשלב מסויים אנחנו מחליטים להאחז בסלע בכדי להפסיק להתקל בצוללים לפנינו. הראות גרוע למדי ואנחנו רואים את גיא וורוניק שהיו אחרונים חולפים על פנינו. 

אלון מחליט להלחם בזרם ואני אחריו, ואנחנו יוצאים לאזור עמוק יותר עם ראות משופרת. אני חושב שהלכנו לאיבוד, אבל אלון מוביל בביטחה ואני מחליט לזרום איתו. אחרי 15 דק בערך, אני מוציא סלייט לכתוב שנראה שטעינו. הוא מציין שלא, ובזמן שאני כותב תגובה חריפה, גיא ועוד ארבעה מופיעים משמאל. מסתבר שהם  נסחפו לתוך הלגונה בין שני פיניקלס ולקח להם זמן לחזור לנתיב המקורי.

 אני מתחיל להיות נמוך באויר, ועולה קצת יותר גבוה. אנחנו מגיעים לסלע יפיפה, ואני מצלם במרץ למרות שאני בארבעים באר. עוברים את הסלע, וורוניק מנפנפת בהתלהבות - היא מצאה שני מחבטני ספירים (blue spotted rays) על הקרקעית. אני מסמן שאני עם שלושים באר, והיא חושבת שמצאתי שלישי :-)  עולים לחניית בטיחות וחזרה לספינה.

צלילה חמישית: לילה באזור הalternatives. התדריך היה לטלף לאורך חבל העגינה הקידמי של הספינה לפינקל הקרוב, להקיף אותו ולחזור אם החבל לספינה. הקבוצה שלנו (אלון ורוניק ואני) יורדת אחרונה. בזמן התארגנות על סיפון הצוללים אני מפיל סנפיר למים. אלון שהיה כבר במים יורד אחריו. אני קופץ למים, לוקח מצלמה (מאבטח אותה :-) ) ויורד אחריו. ורוניק מצתרפת, ואנחנו מתחילים את הצלילה בעומק 8 מטר מתחת לספינה. האזור שוקק חיים, פלאטקסים, גק-פיש, והרבה דגים קטנים יותר. אנחנו נהנים מהם לכמה זמן ואז יוצאים לדרך.

אלון וורוניק מתחרים מי ימצא מציאות, ואני רץ לצלם אותן, כך שכל הצלילה עוברת בדילוג מאוביקט לאוביקט. האזור החולי מלא בסרטני נזיר גדולים ומרשימים שמתרוצצים על החול. זה שאני מצלם לא מפריע להם בכלל, ולפעמים אני צריך לטלף לאחור בכדי שאוכל לצלם. חלק מהם מעוטרים בשושנות על הקונכיה.

אנחנו מגיעים לאזור של פיניקל ומתחילים להקיף את בסיסו. אנחנו פוגשים מספר רב של מחבטנים שצדים בחול. הם עסוקים בחפירה אינטנסיבית ולא מתענינים בנו. אני מגלה שאני יכול לצלם בקרבה מדהימה. אני מצלם אחד, ותוך כדי כך זוג המאתרים מוצאים עוד כמה…

לפתע ורוניק מצלצלת ברעשן בעוז. אני מסתובב ורואה נחש (למען האמת snake eel) עולה מהקרקעית. אני מנסה לצלם, והוא שוחה במהירות אלי. הוא פוגע בי, ושנינו קופצים. הוא לכיוון הקרקעית ואני מחוץ לעורי :-) בשלב זה הוא מבצע נסיגה מרשימה. ראשית לעבר סלע, ואחרי כן הוא חופר מפלט בחול עם הזנב תוך כדי שחיה לאחור. תוך מספר שניות הוא נעלם.

מעבר לכך אנחנו פוגשים הרבה חשנקים מרשימים, חשופית משושים גדולה, והרבה דגים. 

אחרי כחמישים דק מגיעים שוב לחבל, ומתחילים לחצות את החול לעבר הספינה. אני באזור החמישים באר ודי גבוה, השניים האחרים מתחתי. אני עולה לצלם חניתנים שמשייטים בכמויות ליד ירכתי הספינה המוארים, אבל הבאדים קוראים לי מתחת לספינה.

אני יורד ורואה מחזה מרהיב. להקות של דגיגונים (סרדינים?) שוחות בשני כדורים גדולים במים, מדי פעם פלאטקס או גקפיש נכנסים בהם וכל הלהקה מתפזרת כמו זיקוקים לכל עבר, ואז מתכנסת שוב לכדור שממשיך לפזז. המראה מהפנט. אחר מספר דקות אני מנסה לצלם, אם הצלחה חלקית. 

המחשב לא מאושר מהעליות והירידות ומסמן עצירת בטיחות. אחרי שלוש דקות אנו עולים לפני המים. אני לא יכול לוותר על החניתנים ומתעקב לצלם אותם.

בסך הכל מעל לשעה במים באחת מצלילות הלילה המשובחות שאני זוכר.

על הסיפון כולם מספרים לנו שלא נשאר לנו אוכל. מסתבר שהם עוד לא ישבו לאכול למרות שאנחנו אחרנו בחצי שעה. כמו כן מסתבר שעקבנו אחרי החבל הלא נכון והיינו הרבה יותר רחוקים ממה שתוכנן. אנחנו שלושתינו בהיי רציני והם לא מצליחים להרוס  אותו. 

שוב ישנים על הסיפון העליון. הפעם גם ימית מצתרפת. טקס קשירת הדגל כבר חלק מהתרגולת.

ספארי צלילות - היום השני

היום יומהולדת של ורוניק. כולם מאחלים לה יום הולדת שמח.

צלילה ראשונה: Carnatic - ספינת עץ יפיפה. מספר רב של שברי בקבוקים ודגים. צילום ממעגל החרטום. 

אחרי הצלילה, גיא מודיע שבגלל הרוח החזקה הקפטן לא רוצה להפליג מהלגונה, ואנו נשארים בנתיים בשאב אבו נחאס.

בזמן הפסקת מנוחה, חלק מאיתנו יוצאים לשנרקל בריף. יום שמש נחמד. החזרה לספינה הייתה מול זרם מסויים כך שבצענו התעמלות בוקר נחמדה.

צלילה שנייה: צלילת דריפט על שאב אבו נחאס (לא ברור לי אם יש שם יותר ספצפי לאתר). לצערנו הזרם לא ממש חזק, ולכן רוב הדרך צלילה רגועה לאורך הריף. פגישה עם איגל ריי גדול מאד. עוקפים פינה ופוגשים זרם בינוני שלוקח אותנו חזרה מעל האזור שעברנו. 

אחרי ארוחת צהריים, אנחנו לומדים שיש אפשרות לחצות את הגובל. הפעם יושבים על החרטום בשורה עם רגליים מתנדנדות ונהנים ממתזי המים של כל גל. ספינת מסע גדולה עמוסת מיכליות חוצה את מסלולנו. אנחנו נדהמים מהגודל שלה והמהירות. בהתחשב ברצף צלילות הwreck שלנו, כל אחד חושב איזה אתר היא היתה יכולה להשאיר.

הקפטן מחליט שיש הזדמנות לתפוס את הטיסטלגרום (Thistlegrom) ריקה. אנחנו מגיעים לאתר שומם, דבר שמקשה מאד על איתורו. יאסר יורד למים ובעזרת מצוף מקבל חבלים לקשור את הספינה. פעולות העיגון לוקחות זמן מה, אבל הצוות נראה מיומן בתרגיל.

צלילה שלישית: טיסטלגרום (מבט חיצוני). עקב צלילת העיגון, יאסר לא יורד איתנו. גיא שולח את אלון ורוניק ואותי לצלול עצמאית, ומוביל את "בתולי הטיסטלגרום" בקבוצה אחת.

הראות לא משהו. אנחנו יורדים על החבל לגשר לתוך להקת פלאטקס ענקית. מסביב ערב רב של דגי ים בלהקות גדולות. 

מגעים לחרטום ומתרשמים מהגובה של הקיר שהספינה יוצרת.

מסביב לחרטום יש זרם, אז אנחנו חוזרים מהצד המוגן לסיפון, מסביב לקטרים וקרונות מסע, ומגיעים לחדר הקפטן (והאמבטיה). ביציאה מהחדר אני נפגש פנים על פנים בזוג פלאטקס - אחד בהיר מאד והשני כהה. כולנו מופתעים. 

מהגשר ממשיכים לאזור הפיצוץ, ומתרשמים משירי הכלים המשוריינים, ארגזי תחמושת, ופגזים גדולים. בשלב זה ורוניק מסמנת שהיא על סף דקו ועולה מעט. אני מתחיל להיות נמוך באויר ומובל בחזרה לגשר. אני רואה את פיו של נפולאון ענק מתחתי אבל הוא מסתלק כשאני מציץ עליו. 

חוזרים לגשר ומתחילים לעלות לאט מאוד לאורכו. הוא עולה אנכית, ולכן רוב הזמן עומדים במקום. אני עם 40 באר, ולוקח ווסת מאלון. יש לו לונגהוז, כך שאני יכול לשמור מרחק מהחבל. בנתיים הקבוצה של גיא מופיעה, וכל האזור נהפך לאמבט בועות רוחש. הצעירים עולים במהירות לעצירת בטיחות ב6 מטר, ואנחנו נשארים מתחתם להנות מלהקות הדגים.

עולים ומיד רוצים עוד. גיא לא בטוח שהים בטוח לצלילת לילה. בנתיים קופצים מהסיפון העליון ושוחים מסביב לספינה. יש מעט זרם ויאסר מבקש שנשאר קרוב לספינה.

השמש מתחילה לשקוע, ואני משחק בעדשת עין דג של גיא (בD80 היבשה שלי).

גיא יושב על החרטום ומחכה לצלם שחפים או משהו. לפתע הוא צועק דולפינים - שלושה דולפינים מופיעים מאזור החרטום לכיוון הירכתיים.

לפני שמישהו תופס מה קורה, ורוניק במים עם מסכה ושנורקל. הדולפינים מתחילים לשחק איתה. תוך שלוש דקות כולנו שוחים במים ושלושת הדולפינים (אם ושני גורים) מסתובבים סביבנו. 

אני יורד עם מסכה ומצלמה, ואחרי כמה דקות של נסיונות צילום, מחזיר את המצלמה, ומתצייד בסנפרים ושנורקל. יאסר מנסה להזכיר לנו שהזרם לוקח אותנו הרחק מהספינה, וגיא במים נהנה מהחוויה ומנסה לכנס את כולנו (כולל הדולפינים) לעבר הספינה. 

חוויה מדהימה. אך גם מאוד מעייפת. אחרי עשרים דקות במים רק גיא, אלון, הדולפינים, וורוניק שלא מפסיקה לשאוג שאגות שימחה. אחרי שגיא נשבר, רק אלון וורוניק נשארים. השמש שקעה ומחשיך. אחרי ארבעים דקות במים מצליחים לשכנע את השניים להפרד מהדולפינים ולחזור.

בנתיים מאוחר, וההחלטה להרגע ולאכול ארוחת ערב.

אחרי ארוחת ערב הצוות מארגן לורוניק מסיבת יומהולדת, שכוללת עוגה, נרות ומוזיקה. ורוניק רוקדת ריקודי בטן במקצועיות, וכל השאר די רדומים (יום עמוס + לחלקם אחרי כדורים נגד מחלת ים) 

אני עולה לישון על הסיפון העליון. הרוח נושבת בעוז, אבל המעקה הגבוה מגן עלינו (גיא, אלון, ורוניק, ואני).

הדגל המצרי מתנפנף בעוז ברוח ברעש גדול של הצלפות. בשלב מסוים נמאס לי ואני מלפף אותו סביב העמוד. אחרי כמה דקות הוא נפרש מחדש, אבל אני כבר ישן. בשלב מסוים בלילה מישהו (גיא?) מלפף וקושר עם חבל לוודא שישאר שקט.