ספארי צלילות - היום השני

היום יומהולדת של ורוניק. כולם מאחלים לה יום הולדת שמח.

צלילה ראשונה: Carnatic - ספינת עץ יפיפה. מספר רב של שברי בקבוקים ודגים. צילום ממעגל החרטום. 

אחרי הצלילה, גיא מודיע שבגלל הרוח החזקה הקפטן לא רוצה להפליג מהלגונה, ואנו נשארים בנתיים בשאב אבו נחאס.

בזמן הפסקת מנוחה, חלק מאיתנו יוצאים לשנרקל בריף. יום שמש נחמד. החזרה לספינה הייתה מול זרם מסויים כך שבצענו התעמלות בוקר נחמדה.

צלילה שנייה: צלילת דריפט על שאב אבו נחאס (לא ברור לי אם יש שם יותר ספצפי לאתר). לצערנו הזרם לא ממש חזק, ולכן רוב הדרך צלילה רגועה לאורך הריף. פגישה עם איגל ריי גדול מאד. עוקפים פינה ופוגשים זרם בינוני שלוקח אותנו חזרה מעל האזור שעברנו. 

אחרי ארוחת צהריים, אנחנו לומדים שיש אפשרות לחצות את הגובל. הפעם יושבים על החרטום בשורה עם רגליים מתנדנדות ונהנים ממתזי המים של כל גל. ספינת מסע גדולה עמוסת מיכליות חוצה את מסלולנו. אנחנו נדהמים מהגודל שלה והמהירות. בהתחשב ברצף צלילות הwreck שלנו, כל אחד חושב איזה אתר היא היתה יכולה להשאיר.

הקפטן מחליט שיש הזדמנות לתפוס את הטיסטלגרום (Thistlegrom) ריקה. אנחנו מגיעים לאתר שומם, דבר שמקשה מאד על איתורו. יאסר יורד למים ובעזרת מצוף מקבל חבלים לקשור את הספינה. פעולות העיגון לוקחות זמן מה, אבל הצוות נראה מיומן בתרגיל.

צלילה שלישית: טיסטלגרום (מבט חיצוני). עקב צלילת העיגון, יאסר לא יורד איתנו. גיא שולח את אלון ורוניק ואותי לצלול עצמאית, ומוביל את "בתולי הטיסטלגרום" בקבוצה אחת.

הראות לא משהו. אנחנו יורדים על החבל לגשר לתוך להקת פלאטקס ענקית. מסביב ערב רב של דגי ים בלהקות גדולות. 

מגעים לחרטום ומתרשמים מהגובה של הקיר שהספינה יוצרת.

מסביב לחרטום יש זרם, אז אנחנו חוזרים מהצד המוגן לסיפון, מסביב לקטרים וקרונות מסע, ומגיעים לחדר הקפטן (והאמבטיה). ביציאה מהחדר אני נפגש פנים על פנים בזוג פלאטקס - אחד בהיר מאד והשני כהה. כולנו מופתעים. 

מהגשר ממשיכים לאזור הפיצוץ, ומתרשמים משירי הכלים המשוריינים, ארגזי תחמושת, ופגזים גדולים. בשלב זה ורוניק מסמנת שהיא על סף דקו ועולה מעט. אני מתחיל להיות נמוך באויר ומובל בחזרה לגשר. אני רואה את פיו של נפולאון ענק מתחתי אבל הוא מסתלק כשאני מציץ עליו. 

חוזרים לגשר ומתחילים לעלות לאט מאוד לאורכו. הוא עולה אנכית, ולכן רוב הזמן עומדים במקום. אני עם 40 באר, ולוקח ווסת מאלון. יש לו לונגהוז, כך שאני יכול לשמור מרחק מהחבל. בנתיים הקבוצה של גיא מופיעה, וכל האזור נהפך לאמבט בועות רוחש. הצעירים עולים במהירות לעצירת בטיחות ב6 מטר, ואנחנו נשארים מתחתם להנות מלהקות הדגים.

עולים ומיד רוצים עוד. גיא לא בטוח שהים בטוח לצלילת לילה. בנתיים קופצים מהסיפון העליון ושוחים מסביב לספינה. יש מעט זרם ויאסר מבקש שנשאר קרוב לספינה.

השמש מתחילה לשקוע, ואני משחק בעדשת עין דג של גיא (בD80 היבשה שלי).

גיא יושב על החרטום ומחכה לצלם שחפים או משהו. לפתע הוא צועק דולפינים - שלושה דולפינים מופיעים מאזור החרטום לכיוון הירכתיים.

לפני שמישהו תופס מה קורה, ורוניק במים עם מסכה ושנורקל. הדולפינים מתחילים לשחק איתה. תוך שלוש דקות כולנו שוחים במים ושלושת הדולפינים (אם ושני גורים) מסתובבים סביבנו. 

אני יורד עם מסכה ומצלמה, ואחרי כמה דקות של נסיונות צילום, מחזיר את המצלמה, ומתצייד בסנפרים ושנורקל. יאסר מנסה להזכיר לנו שהזרם לוקח אותנו הרחק מהספינה, וגיא במים נהנה מהחוויה ומנסה לכנס את כולנו (כולל הדולפינים) לעבר הספינה. 

חוויה מדהימה. אך גם מאוד מעייפת. אחרי עשרים דקות במים רק גיא, אלון, הדולפינים, וורוניק שלא מפסיקה לשאוג שאגות שימחה. אחרי שגיא נשבר, רק אלון וורוניק נשארים. השמש שקעה ומחשיך. אחרי ארבעים דקות במים מצליחים לשכנע את השניים להפרד מהדולפינים ולחזור.

בנתיים מאוחר, וההחלטה להרגע ולאכול ארוחת ערב.

אחרי ארוחת ערב הצוות מארגן לורוניק מסיבת יומהולדת, שכוללת עוגה, נרות ומוזיקה. ורוניק רוקדת ריקודי בטן במקצועיות, וכל השאר די רדומים (יום עמוס + לחלקם אחרי כדורים נגד מחלת ים) 

אני עולה לישון על הסיפון העליון. הרוח נושבת בעוז, אבל המעקה הגבוה מגן עלינו (גיא, אלון, ורוניק, ואני).

הדגל המצרי מתנפנף בעוז ברוח ברעש גדול של הצלפות. בשלב מסוים נמאס לי ואני מלפף אותו סביב העמוד. אחרי כמה דקות הוא נפרש מחדש, אבל אני כבר ישן. בשלב מסוים בלילה מישהו (גיא?) מלפף וקושר עם חבל לוודא שישאר שקט.